פוסטמודרניזם בקולנוע
Postmodernism in
Cinema
מרכזיותו הכמותית והאיכותית של הקולנוע בתרבות המערב
בשנים הקריטיות של העידן הפוסטמודרני, בשלב האקוטי של המשבר הערכי והחוויתי שמתפתח
בתרבות המערב מאז שנות השמונים של המאה העשרים, מזרים אל הקולנוע את האלמנטים
המובהקים ביותר של תחושת העולם והלכי הרוח הרווחים במעמקי החיים. ייצוגם הקולנועי
מחדד אותם ומעצים אותם בכוח תהליך המימוש המימטי ובכוח דרכי המבע הייחודיות של
המדיום הקולנועי. המדיום הקולנועי מאפשר חדירה למימדי קיום שלא ניתן לחדור אליהם
בדרכי שיח אחרות, וכך יוצר ערוץ ייחודי, הפועל ברמה טרום-דיבורית, ישירה ומוחשית
לביטוי תחושת העולם הפוסטמודרניסטית. הוא מאשר ומחזק תחושת עולם זו אצל המוני
צופים ונותן לגיטימציה לקיומה – ולעתים אף יוצר אותה – וכך משמש ערוץ מרכזי להפצת
הפוסטמודרניזם בעולם.
הדמויות הקולנועיות נתונות בתחושה של אובדן דרך ואובדן
כיוון, בקניון ענק של הווה מתמיד, שאין בו אלא ערכים חומרניים חולפים. באין מוקד
הזדהות בלתי מעורער, באין חזון הנותן משמעות ומטרה לקיום, באין מטא-נרטיב המסביר
את העבר, מציב פרויקט לעתיד ונותן משמעות להווה,
מתערערות כל הנורמות המקודשות. אווירה ניהיליסטית ודהומניזציה שוררות במרחב המטאפיסי המעוצב. ומעל לכול, שוררת
ביקום הקולנועי של הסרטים הפוסטמודרניסטיים אווירה של קבלת המצב הקיים ונטייה
להסכין עמו ללא מחאה נגד העוולות. שוררת בו קבלת הקלקולים כדרכו של עולם, ללא
אשליות שניתן לתקן אותם. הצער על הדקדנטיות, הרופסות וההחמצה והלהט המהפכני לגבור
עליהן ולהביא לתיקונם, שאפיינו את המודרניזם, מתחלפים בוויתור, באדישות ובקבלת
הדין. קבלה כזאת, ללא פסימיות וללא מרירות, ללא צער וללא תוגה, ללא מוטיבציה
להתאמץ ולעשות דבר לתיקון ובכלל ללא חמדת עשייה וללא ערגה אל עולם טוב יותר – אלה
הם אולי המאפיינים המובהקים ביותר של תחושת העולם הפוסטמודרניסטית בייצוגה
הקולנועי.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
¨ ספר: פוסטמודרניזם בקולנוע ¨ אתר: פוסטמודרניזם
בקולנוע של וודי אלן